ניהול המעבר מקריירה לקריירה או מקריירה לפרישה

התבוננות בהיבטים הנפשיים-רגשיים ובהיבטים הפרגמטיים-מעשיים ובעיקר עטיפת הפורש בתחושת ביטחון, תקווה ואופטימיות עם צאתו לדרך חדשה.

מעבר מקריירה לפרישה:

המעבר מקריירה לפרישה איננו פשוט ודורש הכנה מראש, יכולת הסתגלות לצורת חיים חדשה, יכולת למלא בסיפוקים חדשים את החיים כשאינם קשורים עוד למעגל הקריירה.

צריך להבין, הקריירה בשנים האחרונות איננה מקור פרנסה בלבד. היא מספקת ביטחון, תחושת שייכות למסגרת, ומגדירה במדויק את זהותך המקצועית ולפעמים גם האישית, מזכה אותך בהערכה ותחושה של סיפוק. הפרישה, לעומת זאת, יוצרת "חללים" אשר אותם חייבים למלא בתכנים חדשים חליפיים כשהם מותאמים, כמובן, ליכולותיו, לצרכיו האינדיווידואליים ולרצונותיו של הפורש. כל זאת , במטרה להמשיך לחוות את החיים כרלוונטיים ובעלי משמעות.

פרידה ממסגרת בה הועסק הפורש עשרות בשנים עד רגע היציאה לפרישה עלולה להביא לתחושה של ניתוק, בדידות, בעיה בהגדרת ה"אני" (זהות אישית ), ביחוד אם רגיל היה להציג עצמו עד כה דרך תחום עיסוקו.

יש במעבר מקריירה לפרישה גם חדווה רבה : תחושה של שחרור אמיתי מלחצי הארגון, מעין יציאה לחופש הגדול האמיתי. מעתה, ניתן לתכנן טיולים וחופשות בארץ ובחו"ל בלי להתחשב בגרף המשימות הארגוני, לעסוק בתחביבים אהובים ככל שחשקה נפשך, ללמוד כל שחלמת עליו ולא היתה העת לכך, להשקיע בעצמך, בזוגיות, במשפחה.

אבל...כמו בחיים לא הכל כל העת ירח דבש. האתגר המרכזי הניצב בפני הפורש איננו פשוט והוא למצוא סיפוק אמיתי בחיים שמעבר לקריירה ולהמשיך לחוש משמעותי, מסופק ורלוונטי.

פרישה לאחר שנות עבודה רבות מהווה שינוי המחייב התארגנות מחדש מבחינה טכנית, רגשית, אישית ובין אישית. גם היחסים הזוגיים עוברים טלטלה. הימצאות של שעות ממושכות יותר זה בקירבת זה יוצר צורך בדיאלוג זוגי מחודש ועדכון של החוזה הזוגי המשותף..
יש משמעות רבה, כמובן, לנתונים כמו : מצבו הבריאותי של הפורש, גילו, מידת האטרקטיביות של תנאי הפרישה להם זכה ולחושת המיצוי, הנחת או האי נחת עימם עזב את הארגון אליו היה שייך.

אך, גם כשהפרישה נעשית בחדווה רבה וללא חששות או חרדות מיוחדים, עדיין חשוב לעבד את תהליך המעבר מבחינה רגשית וקוגניטיבית. זאת ניתן לעשות באמצעות סדנאות או ייעוץ אישי.

הידע , האינפורמציה וארגז הכלים בהם יצויד הפורש יקלו עליו מאד את המעבר.